האם ספורט מגן מפני מחלות?

Anonim

כולנו מכירים אנשים שמתנגדים לסערות ואחרים שחולים בנשימת הרוח הקלה ביותר. מה זה נובע? יש מדענים שתהו אם חולשה חיסונית זו אינה השתקפות של שבריריות רבה מדי בגוף, עצמה קשורה לבטלה יוצאת דופן. ברור שאולי אנו חיים בנוחות מדי וכדי להעיר את ההגנות החיסוניות הישנות שלנו, היינו צריכים לזוז מעט ! במקור, השתקפות זו התרחשה בארצות הברית, מדינה שבה מידת חוסר הפעילות של חלק מהאוכלוסייה ממש מפחידה. בסקרים 28% מהאמריקאים אומרים כי אין להם פעילות גופנית, אפילו לא הולכים עם הכלב, מכסחים את הדשא או מטפסים במדרגות. לשאלה "מה המאמץ האלים ביותר שעשיתם בשבוע האחרון?" התשובה היא כמעט תמיד: "תביא מצרכים מתא המטען של מכוני לבית." כאן המצב כנראה פחות טרגי. אולם חוסר פעילות גופנית נותר איום.

ללא כדוריות החיים אפסיים

לכן נערכו מחקרים שמודדים את השפעת הספורט על מערכת החיסון. מחקרים על עכברים הצליחו להדגיש עלייה במספר תאי הדם הלבנים לאחר אימון קטן. חיידק שנכנס לאחר מכן לגוף צפוי להבחין בו וביטולו. אותו דבר לסרטן ! בזכות הפעילות המוגברת של תאי דם לבנים, ובמיוחד מונוציטים, מוטב לנטרל את התפשטות תאי הגידול. כמובן שספורט לא ימנע את תאונות חלוקת התאים הגורמות לסרטן, אך כאשר הם מתרחשים, הגוף מגיב מהר יותר לניקוי הכל. כמובן שזו אינה ערובה מוחלטת. גורמים רבים אחרים, כולל גורמים גנטיים, נכנסים לתמונה. בואו נגיד שספורט מעניק לגוף עירנות מוגברת, שנצפת גם בסטטיסטיקה אפידמיולוגית. לפיכך, מחקר שנערך לאחרונה הראה כי העובדה הפשוטה של ​​הליכה של קצת יותר משעה ביום בממוצע הספיקה בכדי להפחית את הסיכון לסרטן השד ב -30%, לא משנה מה גורמי הסיכון וההיסטוריה המשפחתית (*) .

עודף פוגע בכל דבר

אבל היזהר! הקשר מתהפך מעבר לרמה מסוימת של תרגול. נהפוך הוא, התשישות הכרונית של האורגניזם ונפילת החסינות שאחרי כל אימון אינטנסיבי יחלישו את בריאותנו. זה מסביר את תדירות הזיהומים, קטנים כגדולים, בקרב הספורטאים המובילים. ברור שספורט ומחלות יוצרים קשר בצורת U עם סיכונים קיצוניים הן אצל אנשים שהינם מושבים לחלוטין ופעילים במיוחד. באזור זה, כמו אצל רבים אחרים: הטוב ביותר הוא אויב הטוב!