השמנת יתר: האפליה המקצועית גוברת

Anonim

לפני כמה עשורים שנצפה מעבר לאוקיינוס ​​האטלנטי, אפליה תעסוקתית הקשורה בהשמנת יתר למרבה הצער התפתחה לצרפת. תופעה זו מודגמת בסקר שהושק במרץ 2004 בחמישה שירותי תזונה מרכזיים בפריס, ליל, ליון, טולוז וננסי. עד היום נאספו בסך הכל 400 שאלונים מאנשים שמנים, המייצגים את 4.7 מיליון המבוגרים הנוגעים בדבר, או 11.2% מהאוכלוסייה מעל גיל 18.

לאחר הלימודים האפליה נמשכת בצורה מזעזעת במקום העבודה. מצב עניינים זה מודגם במיוחד בעת ההעסקה. המראה הגופני של אנשים שמנים מעיר את כישוריהם, כאשר לא נשללים מהם! המגייס, באופן לא מודע, תופס אנשים שמנים כלא מוכנים (הרפיון הפיזי שלהם מעיד!) וללא דינמיות, שתי עמדות שאינן עולות בקנה אחד עם היעדים התחרותיים של חברה. עמדות כאלה דומות לגזענות, או גרוע מכך מכיוון שמי שמאמץ אותם אפילו לא מתמודד עם אי חוקיות.

אם מתגברים על מכשול ההעסקה, ההשפעה השלילית של הקילוגרמים ממשיכה. לנבדקים הסובלים מהשמנת יתר יש גישה קשה יותר להשכלה גבוהה, רמת הכנסה נמוכה יותר וקידום איטי יותר. נשים מושפעות במיוחד. תוצאות הסקר מראות כי גם למבוגרים שהשמנת יתר ילדים היו הצלחה מקצועית טובה יותר, מה שמצביע על כך שהשמנת יתר לא הייתה מפלה בשנות השמונים כפי שהיא כיום.

הרוב המכריע של המשרות המועסקות על ידי נבדקים הסובלים מהשמנת יתר אינן מבוססות על מראה. כך הם נוכחים יותר בתחומי הבריאות והעבודה הסוציאלית (מטפלות, מחנכים, מנהלה). שני מנגנונים בוודאי חופפים: שכירה באזורים המתמקדים במראה סוגרת אנשים שמנים, ואילו האחרונים נמנעים למעשה להגיש מועמדות למשרות כאלו שבכל מקרה יימנעו מהם.

למרבה המזל, כולנו שווים …!